אימון אישי –  נקרא גם קואוצ'ינג, מאנגלית: Coaching) )

מקצוע שעיקרו שיטת הדרכה, הנחיה ואימון, של יחידים או קבוצות, במטרה להשיג יעד מסוים שלהם, או לשפר מיומנויות.

השיטה מבוססת על תהליך מובנה אותו מוביל המאמן האישי.

המקצוע החל להתגבש כגישה לשיפור-ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט, בספרו של גלוויי Gallwey))"המשחק הפנימי של הטניס" (the Inner Game of Tennis),  בשנת 1974.

רעיון "המשחק הפנימי" הורחב והשתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, ספורט, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות לחקר התנהגות אנושית, והגיע לכלל תחומי החיים.

הגדרה

האימון האישי שונה מטיפול פסיכולוגי ומייעוץ ארגוני בהיותו מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות הקיימות בידי המתאמן ולא נועד לשנות אותו. כמו כן בכך שאיננו מנסה להבין את עברו של המשתמש. הבדל נוסף, הוא היותו של האימון האישי כלי אשר שואף לתוצאות בזמן קצר יחסית (עד כחצי שנה).

תהליך האימון

תהליך האימון במהותו הוא סדרת מפגשים בין מאמן למתאמן, כאשר המתאמן מגדיר במהלכם את היעדים שאליהם הוא שואף להגיע, והמאמן חותר לסייע לו להגיע אליהם.

בבסיס הרעיון של תהליך האימון עומדת הגישה האומרת כי לאדם נתונה יכולת בחירה חופשית בכל שלב ושלב ובכוחו לשנות את דרך התנהלותו.

נקודה נוספת בבסיס האימון היא כי לאדם יש יכולת לשנות את מציאות חייו על ידי שינוי תפיסתו את המציאות.

המשמעות של הדברים שאותם האדם פוגש היא בידו, ואם ישנה את האופן שבו הוא רואה את המציאות, הוא ישנה גם אותם ומכאן את מהלך חייו. 

בפני האדם עומדת תמיד האפשרות של שינוי תפיסתו ושינוי דפוסי-פעולתו וכל הנגזר מהם ועל ידי כך להגיע לתוצאות שונות.

ישנם מקרים בהם האדם יכול להוביל את התהליך מתוך עצמו, אך יש מקרים בהם העובדה שהוא גם נושא השינוי וגם מוביל השינוי גורמת לקושי בהתמקדות ואז מתעורר צורך באדם חיצוני מן הצד, מלווה שיוביל את התהליך בצורה מקצועית. 

נקודה זו היא המזמינה לכאורה את מקצוע המאמן, כאדם שמביט מן הצד, אשר בעזרת הכשרתו המקצועית, ניסיונו המקצועי, כלים הלקוחים ממגוון תחומי עיסוק, חשיבה תוצאתית ויכולותיו האישיות, יכול ללוות, לפתוח אפשרויות חשיבה ופעולה חדשות, לשאול את השאלות הנדרשות להערכתו, לעודד, ולשאוף להעצים את המתאמן ולחבר אותו בקשר רציונלי ורגשי כאחד אל הגשמת מטרותיו ולהצלחה.

בדרך כלל, אדם או ארגון שבוחרים להגיע לאימון עושים זאת כאשר קיימת פרשת דרכים, התמודדות עם קושי או צורך לבצע שינוי בדרך החיים, ולעתים קושי להגיע לתוצאות. עם זאת, יש אנשים הבוחרים להתאמן דווקא בעתות של שגשוג ופריחה, כדי לנצל את המומנטום החיובי ולגדול עוד.

בתהליך האימון האישי שישה שלבים: 

• חשיפת החזון האישי של המתאמן,
• הבהרת הערכים האישיים,
• גזירת יעדים,
• בניית תוכנית עבודה,
• יציאה לפעולה,
• מעקב אחר הביצוע.

שיטות הדרכה באימון

לרוב מוגדרות לאימון מטרות ברורות, ולכל מטרה מצורף תיאור של האופן בו היא תושג. תיאור זה הוא השיטה.
אימון הוא, אם כן, תהליך שיטתי להשגת יעדים אישיים די 'שיקוף' של המאמן למתאמן לנקודה שהוא נמצא בה. הוא בנוי ממספר מפגשים, שבהם מבוצע הליך מסודר השואף  להוביל את המתאמן אל הגשמת מטרותיו. 

בתהליך הראשוני על המתאמן להבין את ערכיו ולהתוודע לצרכיו האישיים, לאחר מכן הוא מגבש חזון וגוזר ממנו מטרות, יעדים ומדדים להצלחה, וכן לומד את יתרונותיו ואת החסמים העשויים להפריע לו בהמשך. 

בהמשך נבנית תוכנית עבודה מסודרת, שבה המתאמן בונה את המשימות שיובילו אותו אל המטרה, תוכנית עבודה זאת אמורה להוביל את המתאמן אל הצלחתו ולהבטיח שימוש נכון ביכולותיו ובמשאביו, תוך כדי פיקוח ובקרה, עד להגעה להצלחה האישית המקוּוה‏.

חשיבות רבה ניתנת באימון לחתירה לפיתוח הכישורים. שלבי גיבוש התוכנית והפיקוח על ביצועה אמורים לכלול פיתוח כישורים: כישורי תקשורת, יכולות ניהול זמן, יכולות "עמידה על הקרקע" וכנות עצמית לגבי הביצוע, יכולת ריכוז, ויכולות רגשיות. גישות אימון שונות נבדלות גם בדרכים לפיתוח הכישורים.