השפעת האבטלה על חיי המשפחה

השפעת האבטלה על חיי המשפחה – "כשחזרתי הביתה מהיום האחרון בעבודה, הרגשתי מוזרה, הרגשה לא ברורה, חסרת פשר, שלא הצלחתי להבין ,"זה רִיק- מן תחושת ואקום", קבעה חברתי  היקרה אליה שפכתי את ליבי  באותו ערב "אני מכירה את זה מהפעמים בהם אני הפכתי למובטלת".

נשכבתי על המיטה, פרקדן בלי חשק לעשות כלום. "נראה  היה לי שאני לא מעכלת  שממחר בבוקר מתחילים חיים אחרים. חיים של לקום מאוחר בבקר, עייפה, בלי אנרגיות או חשק לכלום , להיות עסוקה בלשחזר את העלבון וההשפלה שחוויתי ולהתכנס פנימה לתוך עצמי עד יעבור זעם"

השפעות האבטלה

עבודה הינה פעילות מרכזית בחיי האדם, ולכן האבטלה מותירה חלל עמוק והיא עלולה להשפיע באופן נרחב לרעה על המובטל, על בן הזוג, הילדים, והמשפחה בכלל, ועל הסביבה החברתית. האבטלה מורידה בבת אחת את רמת הכנסות המשפחה, מונעת מימוש של חלק מהנאות החיים, פוגעת בביטחון בעתיד ולעיתים יש צורך בשינויים מהותיים באורח החיים ובסדרי העדיפויות במשפחה.

על המובטל–

האבטלה משפיעה במספר אופנים, המובטל מגיב בתגובות המוגדרות כלחץ חריף העלול להוביל למצב של פוסט טראומה , ייתכן שיחוש מועקה, אי נוחות, דאגה, תחושת חוסר ודאות, חרדה מהעתיד ותחושת חלל עמוק. ירידה משמעותית בהכנסות, איבוד הסמכות ההורית והמעמד במשפחה.

האבטלה משפיעה גם על הסובבים אותו, ועמדותיהם של אלה בעלות השפעה על דפוסי התנהגותו, הנמנים על המעגל הראשון הם בני משפחה אשר הפגיעה בהם עלולה להיות קשה.

על המשפחה-

המערכת המשפחתית במונחים פונקציונליים מבניים מורכבת מחלקים רבים כך ששינוי באחד מהם מלווה גם בשינוי החלקים האחרים, האבטלה מביאה לאי יציבות במערכת המשפחתית. מצב המצריך מהמשפחה יצירתיות להסתגלות למצב החדש, ויצירת איזון מחודש מה שמביא למתחים רבים במערכת המשפחתית. ההשפעות הן ירידה בהכנסות וביכולת לאפשר כל מיני מותרות שהיו בעבר, בידוד חברתי, התערערות היחסים מול בני המשפחה, רמת הביקורתיות עולה ולעיתים ישנם דיווחים על עליה באלימות במשפחה עקב התסכולים שחווים בני המשפחה.

הרעת רמת חייה וירידה בסטאטוס של המשפחה תלוי במידת הפגיעה תלויה במצבה הקודם של המשפחה וביכולתה להתמודד עם המצב החדש.

האבטלה יוצרת קיטוב של התנהגויות, היא עלולה לחדד בעיות שקדמו לה, עשויה לחזק סולידריות במשפחות שבסיסן הסולידרי היה חזק.

משך הזמן של האבטלה מהווה גורם ביכולת העמידה של המשפחה ואבטלה ממושכת יכולה לשחוק גם סולידריות חזקה. נשים רבות אשר בעליהן איבדו את עבודתם, מתחילות או מרחיבות את עבודתן, היפוך התפקידים המסורתיים, כשלמעשה האישה הופכת למפרנסת העיקרית, עשויה לפתח רגשות תסכול, ביקורת עצמית וכעס מוחצן שעלול להיות מופנה כלפי המשפחה, דבר העלול להתבטא בפועל כאגרסיה, התעללות או התנהגות מזניחה כלפי בן הזוג וכלפי הילדים. מחקרים מתעדים עליה בתמותת תינוקות, מחלות פיזיות והתעללות בילדים עם שעורי אבטלה גבוהים. קשרי נישואין עלולים להשתנות אף הם בתקופה של אבטלה ממושכת. מחקרים אישרו את הקשר בין אבטלה ,הכנסה נמוכה וגרושים או פרידה. בני הזוג מדווחים יותר על דיכאון, חרדה ובעיות בין- אישיות, ככל שגדל משך האבטלה, הורים המושפעים מאבטלה ושינויים כלכליים עלולים להיות בלתי זמינים לילדיהם, ובלתי מסוגלים לספק ביטחון אהבה וכבוד. ההערכה היא כי שעור הגרושים הוא 7:2  בקרב משפחות שבהן הבעל מובטל בהשוואה לאלו בעלי תעסוקה יציב .

על בן/בת הזוג-

האישה חשה שמוטל עליה עומס מעשי ורגשי רב, חווה בדידות בהיות המובטל מסוגר בעצמו ועסוק בצרותיו, היא חרדה מהעתיד. לעיתים כועסת על המוטל על כתפיה, ורגשות אלו מביאים ללחץ ומתחים.

בת הזוג מרגישה שהמובטל "לוקח" תמיכה ומותיר אותה  עם אובדן חיבה, חוסר בתקשורת קרובה והעדר תשומת לב לצרכיה הפיזיים והרגשיים.

על הילדים-

הילדים חוששים מעוני, רעב, מצורך ללבוש בגדים ישנים, חוששים שילעגו להם, מתביישים. חווים לא אחת אלימות מצד ההורים. לעיתים תפקוד הילדים בבית הספר יורד, וילדים עלולים להיגרר להתנהגויות עברייניות ואלימות.

המשמעת על הילדים נוטה להיות שרירותית יותר ,לא עקבית ולא מטפחת, ילדים  אינם מבינים את החומרה והמורכבות של אובדן העבודה. דבר היוצר בקרבם תחושה של חוסר אונים, תסכול, כעס וחוסר ביטחון ומשפיעים על עמדתם של ילדים אלו, כלפי ההורים, בית-הספר והעולם העובד(התעסוקתי). חלק מהם מרגישים שלהתנהגותם הרעה יש באיזו שהיא צורה קשר לפיטורי ההורים.

ילדים רבים מבטאים פחד באשר לתוצאות האפשריות (לדעתם) של האבטלה, כגירוש מביתם, צורך ללבוש בגדים מרופטים, גוויעה ברעב, מכירת צעצועיהם והפחד שיהיו ללעג על ידי שאר הילדים.

הדאגות הנפוצות ביותר בקרב הילדים קשורות בבושה ובבדידות, ילדים ובמיוחד מתבגרים מגלים קושי לחזות או לצפות את עתידם האישי בעולם התעסוקתי. עדותם לתסכול הוריהם, ולניסיונותיהם הכושלים במציאת עבודה, מעצבת אצלם תחושה של העדר שליטה בתחום-"מציאת עבודה בעתיד ונתפסת כמחוץ לשליטתם".

במידה ותשמר גישה זו כלפי העולם התעסוקתי, הם עלולים לחוות חרדה גוברת, דיכאון והערכה עצמית נמוכה. כמו כן חל שינוי בגישתם גם כלפי ה"עולם האקדמי". המתבגרים מפגינים ירידה בביצועים האקדמאים. הידרדרות זאת מתבטאת אף בצמצום השאיפות האקדמאיות.

על החברה-

חברי הקהילה שבה מצויים מובטלים רבים מאוימים  מן האפשרות להיכנס למעגל האבטלה, ורמת המתח הבין אישי והתוך אישי עולה.  ביחס לאמונה, יש נטייה לאבד ערכים, ולחוות חוויה של אובדן דרך.

עזרה ראשונה-

מבחינת התערבויות מידיות, חשוב לעודד למציאת תעסוקה ומקורות פרנסה אחרים, ארגון המשפחה במצב שבו רמת ההכנסה ירדה. צמצום בהוצאות להכרחיות. כאשר מגיעים למצב של חולי, ויאובחנו כסובלים מפוסט טראומה, מצבם מבחינה אישית ומבחינת אפשרויות סיוע, נעשה מורכב יותר, וסיכויי ההחלמה ללא פגיעה מתמשכת הולכים וקטנים.

לכן יש לפעול כמה שיותר קרוב במקום וזמן ולשדר ציפייה לחזרה לתפקוד, ממליצים למטפלים ראשוניים, להסתייע בעקרונות עזרה ראשונה בהתמודדות במצבים של טראומה.

עקרונות הטיפול המיושמים למצב של פיטורין ואבטלה כוללים–

1 שיחה עם המובטל על מה שארע, מה ראה, מה הרגיש, מה חשב, מה שמע, מה חש. הורדת אשמה,  נורמליזציה.

2. 2. הדרכה למנוחה ורגיעה. טכניקות הרפיה פשוטות. המלצה לפעילות גופנית מהנה.
3. 3. המלצה להתנתק במידת האפשר מאירוע הפיטורין ולהביט קדימה.
4. 4. להיפתח ולשוחח על המצב החדש עם קרובי משפחה וחברים.

5.מתן עידוד לסיכוי ותקווה.

6.ארגון תמיכה חברתית, זיהוי מקורות תמיכה אפשריים.

7. 7. בניית שיגרה חדשה הכוללת סדר יום שיש בו הזדמנות לקחת חלק במטלות חדשות כגון, עבודות בית טיפול בילדים סידורים משפחתיים ועוד.
8. 8. המלצה לצאת באופן פעיל לחיפוש עבודה חדשה.
9. 9. המלצה לעבוד גם בעבודות מזדמנות ולא מקצועיות.
10. 10. המלצה לא להשתמש בתרופות ואלכוהול ובמקום זה להציע תרגילי הרפיה.
11. 11. מעקב של איש מקצוע.

אסתר שפר – התחברות לכוח שבך