בס"ד
תורה מעבר לים \ ציפי גולן (פורסם בקטיפה גליון ערב שבועות תשפ)
לפני חמישה חודשים היא שלחה את בעלה אל 39 הקהילות שהמתינו לו מעבר לים, מתוך מחשבה לשוב ולהיפגש תוך חודש. בינתיים הגיעה הקורונה. הוא רותק לרומניה היא רותקה לישראל ומאז ועד היום הם לא נפגשו. הרבנית אסתר שפר, אשת הרב רפאל שפר רבה הראשי של רומניה, מטפלת רגשית, יועצת ומפתחת שיטות שונות לרפואת גוף-נפש, היא אישה שמחה מאוד המתמודדת עם בעיות התניידות (הגברת שפר מתניידת בעזרת קלנועית) ובריאות ונמצאת בקבוצת סיכון גבוהה לעניין הקורונה. בדרך כלל היא אינה נפרדת מבעלה ליותר מחודש רצוף, היא נוסעת אליו או שהוא חוזר לחופשה קצרה בבית, אבל הקורונה הפכה להם את כל התוכניות ואת חג השבועות, כמו את פורים ופסח שלפניו, הם עומדים לחגוג בשני בתים נפרדים ומבודדים. הוא לבדו בבוקרשט והיא לבדה כאן בארץ. החיים הרוחניים שבכל זאת ממשיכים לפכות בקהילות היהודיות של רומניה נזקפים ליכולת שלה להמשיך ולהמתין קרוב לחצי שנה. > שלי ושלכם – שלה.
"הכל התחיל לפני חמישה חודשים. כרגיל טס בעלי לקהילותיו שברומניה כאשר אנחנו מתכננים שאגיע אליו בפורים ואשאר עד אחרי פסח". פרידה של חודש אחד אינה דבר יוצא דופן בחייה של הגברת שפר. בשל בעיית בריאות היא אינה יכולה לשהות עם בעלה בתפקידו החשוב כרבה הראשי של רומניה, ולכן הם חולקים את חייהם על ציר ישראל-בוקרשט, נוסעים וחוזרים, מבקרים והולכים.
כל זה באופן רגיל, אבל בערב פורים, כאשר החלה הקורונה מתפרצת באיטליה התהפכו פני הדברים. "שבוע לפני פורים צלצלתי לבעלי ולאחר התייעצות משותפת החלטנו לבטל את הטיסה שלי, לפחות עד להתבהרות העניינים. איטליה קרובה לרומניה ובשתיהן אוכלוסיית המבוגרים גבוהה מאוד. היה ברור שהכל עניין של זמן עד שהקורונה תעבור ממקום לשני".
הרב שפר, גם אם רצה, לא יכול היה לחזור הביתה. הוא לא פקיד שיכול לצאת לחל"ת, הוא מנהיג. אם יחזור מי נהל עם הקהילות את פורים ואת פסח? מי ידאג שנפטרי הקורונה יגיעו לקבורה יהודית? מי ינחה את היהודים איך להתנהל בכל שאלה? "מדובר בקהילות שרק לא מזמן יצאו תחת המגף הקומוניסטי. חלק ניכר מן היהודים שם רחוק מאוד מאוד מחיי התורה והמצוות והיה ברור שאם בעלי לא יהיה שם לא יהיה פורים, לא יהיו שבתות ובטח שהפסח לא יישמר כהלכה".
משפחת שפר החליטה לחכות לאחרי פורים ולראות מה קורה. "תכננתי לעשות את הפורים אצל אחד הילדים אבל יום לפני כן, במן תחושת לב מוקדמת, ביטלתי הכל. הייתה לי הרגשה שאני צריכה להישאר בבית. אישה ברמת סיכון כמו שלי לא צריכה להסתובב בזמן סכנה אצל אנשים, למרות שלפי התקנות דאז יכולתי לעשות זאת, הודעתי שאני לא באה לחג, נכנסתי הביתה וסגרתי את הדלת". מאז ועד היום היא לא נפתחה. "את ליל הסדר חגגתי לבד, את הקניות לפסח עשיתי דרך הטלפון ואפילו להוריד את הזבל אני לא יוצאת. יש לי שכנה יקרה שטורחת להוריד לי כל יום את האשפה ולערוך עבורי קניות של מוצרי יסוד במכולת".
כמו אישתו, גם לרב שפר בבוקרשט, הייתה הרגשה לא טובה. "דאגתי לבני הקהילה", הוא מספר כאשר אנחנו מעלים אותו לראיון על הקו. השיחה מתנתקת שוב ושוב אבל אנחנו מתעקשים לצלצל שוב, איך מתנהלים החיים היהודים שם ברומניה? ואיך מתנהלים החיים בכלל?
"מבחינת מספר חולים, רומניה דומה לישראל. הקורונה היכתה בה באותו שלב בערך, הסגר הוטל באותה תקופה וגם השחרור האיטי ממנו מתחיל עכשיו. מספר הנדבקים בקורונה גם לא גדול בהרבה מזה שהיה בארץ ובכל זאת, מספר הנפטרים גבוה פי שלוש ויותר. למעלה מאלף אנשים נפטרו כאן, לא עלינו, חלקם מבני הקהילות היהודיות".
בדרך נס הקדים ה' רפואה למכה ובדיוק לפני כשנה ערך הרב שפר ימי הכשרה לקבורה יהודית בקהילות השונות. עד אז הקבורה היהודית הייתה העסק שלו בלבד, לפני כשנה מונה בכל קהילה נציג אחראי שלמד את כל ההלכות והוכשר לתפקידו. "כעת, כשאי אפשר היה לנסוע בין הקהילות להתעסק בקבורה היה מי שיטפל בכל הנפטרים".
"הרבה ניסים ראינו בתקופה הזאת", מציין הרב שפר, אך הנס הראשון מעל לכל ספק הייתה העובדה שהממשל הכיר בכל צורכי הדת כמפעלים חיוניים. "רומניה זה לא ארץ ישראל. כשהטילו סגר הוא היה מלא, אי אפשר היה לצאת מהבתים בלי אישור חתום מן הממשל".
במצב כזה אי אפשר לדאוג לאנשי קהילה מבוגרים שצריכים תרופות, אי אפשר לשלוח מצות לפסח או יין לשבועות ואי אפשר בכלל לקיים את הקהילה, גם לא בשידורים מרחוק. "בניסי שמים הממשל הכיר בצרכים שלנו ובכל קהילה קיבל ראש הקהל אישור להיכנס אל בית הקהילה ולשוב ממנו, בתור מי שעובד במפעל חיוני".
בעיה נוספת הייתה העובדה שרבים מראשי הקהילות, וביניהם הרב שפר עצמו, הינם אנשים מעל גיל שישים וחמש, עליהם הוטל במדינה סגר מוחלט בבתים. "שוב, גם כאן קיבלנו החרגה מיוחדת, ולמרות גילם, ראשי הקהילות יכלו לצאת ולבוא לצרכי הקהל. אני חייב לציין שבאמת הייתה כאן התחשבות מעל ומעבר מצד השלטונות".
תורה מעבר לים – מפסח עד חג השבועות
למרות שבפורים הייתה עדיין מותרת התקהלות בבוקרשט, הרב שפר כבר הנחה את כל הקהילות להתנהג כבשעת חירום. "רבים מבני הקהילות היהודיות כאן מבוגרים, וידענו שאנחנו צריכים לשמור עליהם". לכן בוטלו כל סעודות הפורים, וקריאת המגילה נעשתה מהר ובמרחק. "עודדתי מאוד את האנשים המבוגרים שלא לבוא לבית כנסת. למרות שבלעדיהם לא היה לנו מניין ולמרות שגם להם לא הייתה כך קריאת מגילה מתוך קלף, הבריאות קודמת לכל דבר".
פורים עבר, הגברת שפר הבינה שהרעיון לנסוע לבעלה לפסח הולך ונגוז, וגם הוא מצידו הבין שלא יוכל לחזור אפילו לביקור קטן. אם יחזור יצטרך להיכנס לבידוד של שבועיים, ושבועיים הם פסק זמן גדול מדי לקהילות רומניה בזמן שכזה. "היה לי קשה אבל קיבלתי את דעת בעלי. בשכל ידעתי שהוא צודק ובשביל רגש לא שווה להתווכח, מה גם שלא נגיע לשום מקום. הוא חייב להיות שם, נקודה, ולי אסור להיות שם – סוף פסוק, על מה יש להדיין?".
הימים שעברו גרמו לשאלות רבות לצוץ בקהילה. "רוב האנשים בקהילות כאן לא בנויים להסתדר לבד – לא בשבתות וודאי שלא בחגים, בעיקרון אנחנו חוגגים את כל החגים יחד בבית הקהילה ושם, יחד עם ראש הקהל או איתי, הם מקיימים את המצוות. השנה זה לא היה שייך, כל אחד היה חייב להיות בביתו אבל היהודים היקרים האלו לא ידעו אפילו מה עושים עם ההגדה. היה לנו כמעט אפס זמן כדי ללמד את כולם איך בעצם חוגגים את ליל הסדר, מה עושים במהלך הלילה וממה מכינים מרור וחרוסת, כל זה בלי להתקהל ובלי למסור אף הרצאה בנושא…".
האתגר הוציא מן הרב שפר רעיון חדש. "שבוע לפני החג ערכתי 'ליל הסדר', ערוך לכל פרטיו ופרטי פרטיו, כולל מצות, מרור, ארבע כוסות וכל ההגדה. אדם מומחה הסריט את כל מהלך הסדר ואני הסברתי תוך כדי הסרטה מה עושים בכל שלב. למעלה מאלף אנשים ברחבי רומניה צפו בהסרטה פעם ופעמיים ולמדו לאט לאט איך לקיים את הסדר הלכה למעשה".
לפחות מצות ויין היו לכולם. מתנדבים מן הקהילה, שהוכרו גם הם כפעילי חירום לאומיים, עברו מבית לבית והניחו מאחורי הדלת את צרכי החג החיוניים, כולל סעודות חג לאנשים מבוגרים או כאלו שלא יכלו לבשל לעצמם, וכך ישבו כולם לסעודות החג, איש איש בביתו.
בנתיים, בארץ ישבה גם הגברת שפר לבדה לסעודת חג. "אני אדם שמח מטבעי וברוך ה' גם בחג הזה הצלחתי להיות שמחה מאוד ולעבור אותו בהתרוממות רוח", היא מספרת ולא מפרטת.