איך מכניסים שמחה בזוגיות?

אומרת הגמרא: "דרש רבי עקיבא, איש ואישה זכו – שכינה בניהם. לא זכו – אש אוכלתן" רבי עקיבא זיהה כי יש מן המשותף לשתי המילים. המילה "אש", חוזרת בשתיהן, כאשר המבדיל ביניהן הוא האותיות "י-ה".. 

ומה החידוש המחדד הזה מספר לנו? ובכן, זה מאוד תלוי לאן אנחנו רוצות לקחת את זה. מאמר זה יתמקד בצורך, וברצון להכניס שמחה בזוגיות. ועל פי כן, הבה נדבר על שמחה, ואז נבקר מחדש את "רוח אלוקים", ואת "האש המעכלת". ונסביר כיצד להכניס יותר מזה, ופחות מזה.

מהי שמחה בזוגיות?

מהי שמחה? ואיך להכניס אותה לזוגיות? שמחה, באנגלית, יכולה להיות Joy או Happiness.  המילה, Happiness (הפינס, מעכשיו), יכולה להתאים לענייננו, כי בשורשה היא מדברת "על מה שקורה": Happenings. כלומר, היכולת להיות בשמחה עם מה שקורה. במקום לרצות "ולהצטרך" לשנות את בני הזוג שלנו, אנחנו מקבלות אותן כמו שהם. זה לא אומר שאנחנו לא דוגלות בשינוי והתחדשות (שכן, זה גם מאוד חשוב). אך אנחנו לא נותנות לאגו שלנו, או לצרכים הילדיים והכאב הלא מעובד בתוכנו, לכוון את השינוי "הנדרש".

כיצד לחיות את "ירח הדבש המאושר" בקשר זוגי?

כפי שבתחילת הקשר היינו מאושרות, שמחות ומקבלות עד מאוד את בני הזוג שלנו (היתה לנו זכוכית מגדלת למידות הטובות וזכוכית מקטנת למידות הרעות, דבר שהתהפך בהמשך הקשר)– אנחנו דוגלות בהערכה וקבלה של הקיים. למעשה, רק מתוך הערכה וקבלה של הקיים נוכל ליצור שינוי. שכן, אם ננסה לדחוף את בני הזוג שלנו להשתנות מתוך זה שאנחנו לא מקבלות אותן, הרי שזה יכול לעורר אצלם כאב ועל פי כן לשים אותם בסיטואציה שעליהם לעשות עבודה פנימית או לפעול מתוך מקום בלתי מודע. באם הם יפעלו מתוך מקום בלתי מודע, יכול להיות שהם יינטעו את עקביהם באדמה ולא יעזו להשתנות, ולהפך, ימשיכו "להידרדר" ואף להקצין את המקומות "הלא נעימים". על כן, הניסיון לשנות אנשים מתוך פסילה שלהם, יכולה לגרור את התוצאה ההפוכה. למעט מקרים בהם אנשים לוקחים אחריות אמיתית מתוך אהבה עצמית שלמה ועיבוד שלם של הכאב שעולה בהם (אם בכלל) עם הסיטואציה.

כך, שהיכולת להיות בהשלמה עם מה שקורה , יכולה לסייע לנו לקבל את השינויים שאנחנו רוצות לחוות. למעשה, היכולת להיות בהשלמה עם מה שקורה, יכולה לסייע לנו בכלל לא להצטרך את השינוים הללו מלכתחילה – כי אנחנו הרי לא צריכות ולא רוצות שינוי. אנחנו בטוב עם המצב הקיים. לשם המחשה, אנחנו לא "הנשים המרירות האלה", שיש להן תלונות לבעליהן ועל פי כן הן מתנהגות במורת רוח ותרעומת, אלא הנשים המסורות והמתוקות, שליבן מלא דבש וזריחת חמה. סביר להניח שבעליהן של הנשים הלבביות יחושו להשתנות במהירות מואצת מבעליהן של אלו אשר בחרו במרירות (יש לשער). אך גם אם לא, אין אושרן או שמחתם של הנשים הלבביות תלוי בהתנהלות בעליהן. הן בסדר עם מה שקורה .

שמחה זו בחירה או תגובה "למציאות"?

דרך נוספת להגדיר "שמחה", נתונה לנו בשפה העברית. יש הרואים במילה "שמחה", כמצב הווייתי, שאינו נמצא בתגובה לתנאי או נסיבות. זאת בניגוד למילה ששון, אשר מתארת תגובה לנסיבות. אם זכינו בלוטו, ששון. אם החג הגיע, ששון. וכן הלאה. שמחה לעומת זאת, זו בחירה. בחירה לראות דברים כהווייתם. כפי שנאמר קודם, שמחה יכולה להיות סוד השינוי, בקשר ובכלל – בחיים עצמם. כפי שנרמז לנו בהגדה של פסח, במילה דיינו. דיינו, בגימטרייה שווה לערך "סוד". מה הסוד של המילה דיינו? סוד השינוי וההתקדמות במדרגה.

בכל שלב במסע היציאה ממצרים, בני ישראל אמרו דיינו. אם הוציאנו ממצרים אך לא פתח את הים, דיינו. אם פתח את הים ולא הביאנו לצד השני, דיינו. אם הביאנו לצד השני אך לא הוריד מן, דיינו – וכן הלאה. כאשר אנחנו אומרים דיינו (על פני תלונות), אנחנו נוכחות באופן מלא במדרגה הנוכחית, ולפתע המדרגה הבאה מתגלה לה – ואנחנו עולים בהתאם. אנחנו לא מתלוננות על המדרגה הנוכחית, כי אז אנחנו לא רוצות להיות בה. אנחנו רוצות להיות "במקום אחר".

ואם אנחנו מביאות את הנוסח הזה לזוגיות:

1. אם הלך לירקן והביא את רוב הרשימה, דיינו
2. אם הביא את רוב הרשימה ולא התעכב לשיחת נפש עם חבר, דיינו
3. אם התעכב עם חבר ולא שכח את הדברים בחנות, דיינו

או:

1. אם הלך לקניות אך לא קנה כל מה שהיה ברשימה, דיינו
2. אם קנה כל מה שהיה ברשימה אך לא את המותג הנכון, דיינו
3. אם קנה את המותג הנכון, אך לא את הכמות הדרושה, דיינו

וכן הלאה. אנחנו אומרות דיינו על כל מה שקורה, וחוזרת להשלמה עם המצב. וזה לא תהליך "קל", אך זה כן תהליך פשוט. תהליך שדורש מאיתנו להיות מודעות לתפישות "המעכלות" בתוכנו. שכן, בכל רגע נתון אנחנו יכולות לבחור לראות דברים כהווייתן (קרי, בהשלמה), ללא פילטרים ועיוותים ובכך להיות בשמחה. או לחילופין, להחזיק בפילטרים שמעכירים את המציאות הנתפשת, ואז לדרוש שהיא תשתנה. במקום לשנות את הפילטרים שלנו.

איך להכניס רוח שמחה ושלמה לקשר?

וזה, לדעתי, ההבדל בין "אש מעכלת", לבין "רוח אלוקים" בזוגיות. הצורה בה אנחנו מסתכלות על הקשר, הקשר שלנו לעצמנו (ולתפישות שיוצרות "חוסר שמחה"), ולכמה מקום אנחנו מאפשרות "רוח אלוקים" בקשרים שלנו. ככל שנאמר דיינו, נגיע להשלמה, ונמצא את הדרך הנכונה להסתכל על המצב שבאמת יוצרת בנו שמחה בלב – כך נוכל להכניס שמחה לזוגיות. ככל שנפעל "מאוטומטים", ונאשים את בני הזוג בכאב שנגרם לנו על ידי התפישות הישנות שלנו, כך נפעל מתוך "אש מעכלת", לא מתוך "רוח אלוקים", שיש בה מצב הווייתי של שמחה והשלמה.

יש לך שאלה? זקוקה לעזרה ולהכוונה?

אסתר שפר, פסיכותרפיסטית קלינית (M.A.) ומאמנת מנוסה, מומחית לטיפולי גוף-נפש, פתיחת חסמים אנרגטיים וארומתרפיה, מזמינה אותך לפגישת ייעוץ אישית בקליניקה שתפתח בפנייך עולם חדש של אפשרויות.

לתיאום שיחת ייעוץ ראשונית חינם: 052-593-2500,