הקשר בין אהבה עצמית לאהבת בן הזוג

זה שנים שמענו שחשוב לאהוב את עצמנו כדי שנוכל לאהוב אחרים. "ואהבת לרעך כמוך". עלינו לאהוב את רענו, כפי שאנו אוהבים אותנו – לכן כדאי שנאהב את עצמנו. ובכלל, נדמה שרק אנשים שאוהבים את עצמם יכולים לאהוב אותנו, "ולשדר" לנו אהבה אמיתית, ללא תנאי. ואכן, כאשר אנחנו אוהבים את עצמנו, אנחנו פשוט אוהבים. אין בזה תנאי, אנחנו נכנסים לקשר עם ומתוך אהבה – לעצמנו. כל השאר: בונוס.  השאלה היא איך אנחנו אוהבים את עצמנו, וכיצד זה באמת יכול לבוא לידי ביטוי באהבתנו לבן הזוג. כל זאת ועוד, במאמר הבא.

לאהוב את עצמנו על תנאי?

האם כולנו יכולות ויודעות לאהוב? מה לגבי הפעמים בהן לא בא לנו לאהוב – בהן מתחשק לנו לכעוס, לזעוף, להקניט ולצעוק. ובכן, זה לא שאנחנו לא אוהבות, או לא חוות אהבה, אלא שאנחנו מכסות אותה בשכבה נוספת. ניתן לדמות זאת לעננים אשר מכסים לעת עתה את אור השמש. השמש ממשיכה לעשות את שלה: להאיר, לזרוח ולחמם את הלב. למעשה, בעולם הקבלה נאמר ששמו של אלוקים הוא אהבה. ואם אנחנו מניחות שהכל נעשה בדברו, והכל נעשה מרצונו והכל הוא למעשה אלוקים – הרי שהכל זה אהבה. במילים אחרות, אהבה זה כל שישנו. גם הכעס, הכאב, העוינות והזדון – גם הן אהבה. ועם זאת, מדובר באהבה ברמות שונות של דחיסות. המטרה שלנו, אם נרצה לקבל אותה – היא לקחת רמה אחת של אהבה, ולזקק אותה לרמה טהורה יותר.

ובכך, לקחת מצבים של "אהבה על תנאי", כמו כעס, ולטהר אותם לכדי מצבים של "אהבה ללא תנאי" – שהיא פשוט אהבה טהורה, אשר יותר משקפת את "המצב המקורי", ירח הדבש בגן עדן. שמחה טהורה. וזו אולי הסיבה לחזור לאהבה, לאהוב את עצמנו ולאהוב את בן זוגנו. על מנת לשנות קשר שיש בו כעס ורגשות "כבדים", לקשר שיש בו שמחה אלוקית. מדוע כעס יכול להיחוות כאהבה על תנאי? ובכן, כעס מדבר על פגיעה מסוימת שחשוב לנו למנוע או "להשיב עליה צדק". משמע, יש תנאים מסוימים על מנת "שנרגיש בטוב". בעוד כשאנחנו חוות אהבה בלי תנאי, אין תנאים כדי "שנהיה בטוב".

מהי מלאכת האהבה העצמית?

אין זה אומר שמי שחווה אהבה בלי תנאי מפסיק לעבוד על הזוגיות שלו, או מפסיק להשתדל בחיים. להפך, ההשתדלות היא על מנת לחיות באופן אוהב ושמח, מתוך ראייה נכונה ושלמה של המציאות. אם אנחנו חושבות שאנחנו לא צריכות לעבוד כי בסופו של דבר יש אהבה מתחת לדברים, אנחנו עלולות לשקר לעצמנו. וזאת כי גם אם יש אהבה ללא תנאי מתחת לפני השטח, העבודה והמלאכה היא לחשוף אותה ולחיות אותה מתוך מקום מודע ובוחר. איך כל זה קשור לאהבה עצמית? 

כאשר אנחנו משתדלות לאהוב את עצמנו, לדוגמה – מסתכלות בראי ואומרות: "את יפה, מדהימה, מגיע לך את הטוב ביותר" – יכול להיות שתעלה התנגדות. ההתנגדות הזאת, היא בעצם הצורה בה אנחנו רוצות לאהוב את עצמנו על תנאי. לדוגמה, יכול להיות שעולה מחשבה (עם הרגשה מוחשית בגוף), שאומרת שאנחנו לא באמת יפות או חכמות, כי לא הגשמנו את חלומותנו, או שלא התחתנו עם תלמיד חכם מובהק, או גדול הדור הבא. כלומר, אנחנו מסרבות לגעת באהבה ללא תנאי, עד שתנאי מסוים יוגשם. במילים אחרות, אנחנו דוחות את עצמנו, עד שהמחשבה תעמוד על סיפוקה. למעשה, אנחנו מחזיקות באותן טוואי מחשבה, באותן תבניות "מכשילות". וזה הקשר בינינו לבין עצמנו: קשר של דחייה. אנחנו דוחות אותנו.

מדוע חשוב להיכנס לקשר אוהב עם עצמי-אוהב?

וכעת, כשאנו נשואות, מה אנחנו  עושות? אנחנו מרחיבות את הקשר שלנו עם עצמנו, וכוללות עוד מישהו בתוכנו. ולפתע, האדם הנוסף הופך למראה לקשר שלנו עם עצמנו. אם אנחנו פוסלות את עצמנו כי לא הגשמנו את החלומות, יכול להיות שנהיה חסרות סבלנות עם בן זוגנו עד שהוא יגשים את החלום שלו. כי הרי, אי אפשר לקבל אותו ולאהוב אותו ללא תנאי "עד שהוכיח את עצמו". אם למשפחה  שלנו קשה עם בן זוגנו, יכול להיות שגם לנו יהיה קשה איתו – כי זו תהיה דוגמה לחוסר הקבלה העצמית שלנו, בינינו לבין עצמנו. וכן הלאה הקשרים וסיטואציות לביטוי הדינמיקה הפנימית.

על כן, העבודה שלנו היא להתבונן פנימה – לראות היכן אנחנו לא אוהבות את עצמנו, היכן אנחנו מציבות לעצמנו תנאי , בטרם אנחנו מסכימות לחוות אהבה פנימית עצמית. ופשוט, לשחרר את העננים הללו לחופשי. כך שמה שנותר בתוכנו היא רק רוח אלוקים חיה ושמחה, רוח אהבה. ומתוך זה, אנחנו מתרחבות לקשר זוגי  משפחתי וקהילתי – קשרים שאנחנו אוהבות לרענו כפי שאנחנו אוהבות את עצמנו – באהבה רבה ושלמה. 

יש לך שאלה? זקוקה לעזרה ולהכוונה?

אסתר שפר, פסיכותרפיסטית קלינית (M.A.) ומאמנת משפחתית וזוגית מנוסה,

מומחית לטיפולי גוף-נפש, פתיחת חסמים אנרגטיים וארומתרפיה,

מזמינה אותך לפגישת ייעוץ אישית בקליניקה,

שתפתח בפנייך עולם חדש של אפשרויות.

לתיאום שיחת ייעוץ ראשונית חינם: 052-593-2500,