לקחים מחג הפסח

בס"ד
כשאני נזכרת בשנים הראשונות שלנו כזוג צעיר בתקופה הזאת של השנה מתחיל המתח לעלות, המנועים מתחממים ומגיע הברען והלחץ של חג הפסח.
אחרי כמה שנים שהגענו לליל הסדר עצבנים ורעבים "עם הלשון בחוץ" כי החלטתי לנקות את חריצי המרצפות ואת האבק בתקרה, החלטנו בעלי היקר ואני לעשות "סדר" (דבר שלימד אותנו שיעור חשוב בהתנהלות גם בשגרה).
העיקרון הראשון ששברנו היה "את המטבח עושים בסוף"- החלטנו שבשבת הגדול אפילו אם יוצא שבוע קודם הפסח, המטבח שלנו יהיה כשר לפסח ולא משנה מה ההתקדמות בחדרים. דבר זה אפשר לנו להכין ארוחות חמות ומשביעות ללא חמץ במטבח הפסחי ולא להפוך את ילדינו "לקורבן פסח".
בראש חודש אדר אספנו את הילדים ויחד איתם ערכנו את התוכנית, יצרנו רשימות מאוד מפורטות לכל נושא עם קביעת מי עושה מה ומתי ומה התגמול הקבוצתי (יציאה לגינה מיוחדת לפני החג, מתנות אישיות, טיול לאחר החג אם מחזירים את הבית לקדמותו במוצאי חג הפסח ). היו רשימת ניקיון, ורשימת תיקונים שהצטברה מבין הזמנים לבין הזמנים, ורשימת מטלות מחוץ לבית כמו קנית ביגוד אותה הקפדנו לסיים לפני פורים. (כשטרם היציאה אני תורמת לצדקה ומכוונת שנמצא מהר את מבוקשנו ובזול), בדרך זו השגנו יעדים חינוכיים משמעותיים, כגון "סוף מעשה במחשבה תחילה", להיות ברוגע (כשבעלי כל הזמן מדקלם באוזננו "רק בלי לחץ"), פיתוח תחושת אחריות ונשיאה בעול על ידי האצלת סמכויות לילדות הגדולות, פיתוח תחושת שייכות ושותפות כי עשינו הכל ביחד איתם כשווים , דבר שגרם להם לסיפוק רב ולשמחה, הירבנו לצחוק, הפעלנו מוזיקה רועשת ולפעמים היו גם צעקות אך זה היה חלק מהעסק, בעבר היה לי תסכול "מה בסה"כ עשיתי?" ובזכות ההתנהלות החדשה והרשימות כשמחקתי מטלה שבוצעה, קיבלתי תחושה שגרמה לי לעונג רב.
בעלי היקר היה ממונה על השעון הוא דאג שנעשה הפסקת אוכל מסודרת בצהרים, והוא גם דאג להכין לנו מטעמים יצירתיים שהמציא מהפרודוקטים שהיו בנמצא, הוא עמד על כך שנלך לנוח לפחות שעה , אני בדר"כ עשיתי הרפיה שנתנה לי בוסט של אנרגיה להמשיך , כמו כן הוא דאג שבלילה תהיה שעה קבועה בה לא משנה אם הספקנו או לא מפסיקים לעבוד והולכים לישון, ככה הוא שמר עלינו מפני קריסה.
הוא היה גם אחראי על קנית המצרכים יחד עם הילדים הגדולים, וכמובן התיקונים בבית שחיכו לו מבין הזמנים הקודם, את צביעת הבית שהיה הפרויקט החביב עלי ביותר עשיתי בעזרת בתי השניה בתוך יום אחד כשבכורתי מנהלת ביד רמה את השוטף. .
בשבוע שלפני חג פסח עסקנו ב2– ערוצים
א. פיניש בחדרים כאשר אני מאצילה סמכויות לבנות הבוגרות ולבן, מה שיכולנו לסגור ולא לנקות בחדרים סגרנו השארנו רק את מה שנצטרך לחג וזה חסך לנו הרבה מאוד זמן וכוח.
ב. מראש חודש נכנסנו למטבח וסיימנו כאמור לכבוד שבת הגדול ואז התחלנו בהכנת מאכלים כגון: צלית עופות והקפאתם, טיגון בצל בכמויות, צימעס, סלק, חריין, ועוד , דבר שהקל עלינו בחג ובחוה"מ להכין סעודות עשירות ללא טורח. ואפשר לנו להזמין אורחים בכיף ולא להיות כל הזמן במטבח.
בערבים בין לבין הילדים קיבלו מטלה רוחנית לכתוב דברי תורה ושאלות לליל הסדר, כאשר ב"סדר" מירב תשומת הלב ניתנה לילדים והסבב החל מהקטנה לגדולה, כל פעם שהגענו לנקודה מסויימת בהגדה, בעלי שאל אם למשהו יש מה לאמר, ה"במה" היתה שלהם הם גם קבלו שוקולד או אגוז על מה שהכינו אך הפוקוס היה ה"זכות" לעמוד מול הקהל ולדבר. הכל לווה בשירה מוכרת ולא מוכרת ולפעמים המצאנו ניגונים .
עוד אנקדוטה מהתקופה הזאת לסיום היא שיום הולדתו של בעלי חלה בח ניסן ואנו כל שנה הכנו לו מסיבת הפתעה עם עוגה וסעודה דברי תורה ולימוד שהילדים למדו תקופה מסויימת קודם לכן והתירוץ להזעיק אותו הביתה היה ש"יש סתימה בביוב תגיע מהר" וכך כל שנה "הפתעה" מחדש , עד ששנה אחת זה פשוט קרה , הביוב באמת עלה, ובעלי שכבר קלט את הטריק חשב שהוא מגיע למסיבה,
מכאן למדתי לקח לא לפתוח פה לשטן הוא לא אינסטלטור.